כתובות דף לו

תמצית נושאי הלימוד בדף זה

היום נעסוק בדין חיוב קנס במי שבא על אחת מהעריות.

דף לו ע”א

• ברייתא:
  • עריות ושניות אין להן קנס ופיתוי.
    • כדעת מי סברה הברייתא:
      • פירוש א: כדעת רבי שמעון שמעון התימני, שאלו שאין בהם תפיסת קידושין אין להן קנס, ועריות – חייבי מיתות בי”ד, ושניות – חייבי כריתות. אבל חייבי לאוין יש להם קנס.
      • פירוש ב: כדעת רבי שמעון בן מנסיא, ושניות היינו חייבי לאוים. שכיון שאינו יכול לקיימן אין להן קנס.
  • הממאנת אין לה קנס ופיתוי.
    • כדעת רבנן שלקטנה יש קנס. או שסבר כרבי יהודה שנערה יכולה למאן.
    • רפרם: מאי ממאנת – הראויה למאן, דהיינו קטנה. וכרבי מאיר.
  • איילונית אין לה קנס ופיתוי.
    • כדעת רבי מאיר שלקטנה אין קנס, רק בנערה.
  • והיוצאת משום שם רע אין לה קנס.
• מי שנאמנת בטענת ‘משארסתני נאנסתי’ [כדעת רבן גמליאל] – טוענים לה זאת אף אם לא טענה משום ‘פתח פיך לאילם’.
• בוגרת יש לה טענת דמים אך לא טענת פתח פתוח.

דף לו ע”ב

• סומא לדעת רבי מאיר אין לה טענת בתולים – מפני שנבחטת ע”ג קרקע ואינה יודע להראות לאימה.
• היוצאת משום שם רע – היינו שיצא עליה שם רע בילדותה, אין לה קנס.
  • למסקנה – כשבאו עדים שתבעתן לזנות.
• שטרא ריעא אין גובים בו:
  • כשבאו עדים שחיפש לזייף.
• משנה: ואלו שאין להן קנס:
  • גיורת שפחה ושבויה מעל גיל 3.
    • לדעת רבי יהודה – לשבויה יש קנס.
  • הבא על חייבי מיתות בי”ד. שיש בו קלבדר”מ.
• לדעת רבי דוסא – שבויה לא נפסלת לאכול בתרומה.

מושגים שלמדנו בדף זה:

• פתח פיך לאילם.
• בוגרת אין לה טענת פתח פתוח אבל יש לה טענת דמים.
• שטר ריעא – אין גובים בו.