asafeshkolתמצית נושאי הלימוד בדף זה
היום נמשיך לעסוק בדיני שבויה.
דף כז ע”א
- נשות גנבים או רוצחים:
- חזקיה: רק אם נגמר דינם להריגה חוששים שנבעלו.
- רב יוחנן: גם אם לא נגמר דינם להריגה חוששים.
- משנה: עיר שכבשוה כרכום:
- כל כהנות שבתוכה פסולות.
- עד אחד [אפילו פסול] נאמן להתירן.
- ולא נאמנות על עצמן.
- רב מרי: בולשת שנכנסה לעיר בשעת מלחמה, אע”פ שאין לה פנאי לנסך יין, יש לה פנאי לבעול.
- רב יצחק בר אלעזר: בכרכום של אותה מלכות – אין חוששים שנבעלו.
- יש אומרים: רק באופן שיש שמירה הדוקה על החיילים, אזי אין חוששים שנבעלו.
- ויש אומרים: אף בלא שמירה מיוחדת.
- רב אידי בר אבין: אם יש מחבוא אחד, מציל על כל הכהנות.
- רב ירמיה: יש להסתפק האם מחבוא המכיל אישה אחת מציל על כולן.
- נסיון לפשוט מדין שני שבילין : לכאורה המקרה דומה לאופן שבאו להישאל יחד.
- דחיה: כאן יש להקל יותר, כיון שיש ספק על עצם הטומאה.
דף כז ע”ב
- רב אשי: אמרה ‘לא נחבאתי ולא נטמאתי’, יש להסתפק האם מועיל לה מיגו, או שהוא ‘מיגו במקום עדים’?
- מסקנא: אין זה מיגו במקום עדים, כיון שיש רק ספק טומאה.
- האם שפחתה נאמנת להעיד עליה:
- רב פפי: נאמנת. למרות שליבה גס בה, בשבויה הקלו.
- רב פפא: שפחתה אינה נאמנת.
- רב אשי: שפחתה חשודה לשתוק, ולא לשקר. ולכן כאן נאמנת.
- למסקנא: יש תנאים הסוברים ששפחה אינה נאמנת, ויש הסוברים שנאמנת. [ורב פפא יכול לומר – שגם לשיטתם אינה נאמנת אלא במסיחה לפי תומה].
מושגים שלמדנו בדף זה:
- אע”פ שאין פנאי לנסק יש פנאי לבעול.
- שני שבילים.
- מיגו במקום עדים לא אמרינן.
- שפחה חשודה לחפות על גבירתה.