תמצית נושאי הלימוד בדף זה
היום נמשיך לעשוק בדיני שבויה, ולאחר מכן בדיני עדות עד סוף הפרק
דף כח ע”א
- משנה: בעל אינו נאמן להעיד על אשתו שלא נטמאה.
- בשבויה הקלו, שמותר להם לדור באותו מבוי.
- הרחקה בגרושה:
- בישראל: אסורים לדור באותה שכונה, משנישאת.
- בכהן: אסורים באותו מבוי, אף קודם שנישאת.
- כפר קטן: כמבוי.
- על מי מוטל להתרחק: היא נדחית מפניו. אף בחצר של שניהם, מלבד אם הדירה שלה.
- אסור לה לבא אליו לתובעו, אלא על ידי שליח. [כשהתגרשו מהנישואין. או כשליבו גס בה].
- משנה: אלו נאמנים בגודלם על מה שראו בקוטנם:
- קיום שטרות. [קיום שטרות מדרבנן].
- עדות על בתולה. [רוב נשים בתולות נישאות].
- עדות לכהונה. [באופן מעיד שנהגו בו מנהג בנים ואין חשש עבדות, ורק להתירו בתרומה דרבנן].
- עדות לטהר בית הפרס. [טומאת בית הפרס מדרבנן].
- תחום שבת. [תחומים דרבנן].
- ואין נאמנים לדיני ממונות.
- רב הונא בריה דר”י: נאמנים רק בצירוף גדול.
דף כח ע”ב
- נאמנות לכהונה:
- כשנוהג בו מנהג בנים.
- רק לתרומה דרבנן.
- כשראהו חולק על הגורן – כמ”ד אין חולקים לעבד אלא אם רבו עמו.
- נאמנות לבית הפרס: טומאת בית הפרס מדרבנן.
- נאמנות לתחומים: תחומים דרבנן.
- אם היה עבד וגוי שהתגייר – אינו נאמן בכל אלו המוזכרים במשנה.
- לגבי ממון:
- קטן שהגדיל אינו נאמנן.
- עבד וגוי שהתגייר:
- לדעת תנא קמא: אין נאמנים.
- לדעת ריב”ב: נאמנים. [כיון שדעתו להתגייר מידק דייק].
- ‘קצצה’: להרחיק ממי שנשא אישה שאינה הוגנת.
מושגים שלמדנו בדף זה:
- טילטולי דגברא קשים מדאיתתא.
- עד אינו נאמן להעיד בגודלו על מה שראה בקוטנו, מלבד בעדות דרבנן.
- טומאת בית הפרס דרבנן.
- תחומין דרבנן.
- קצצה.