asafeshkolתמצית נושאי הלימוד בדף זה
היום נסיים את דיני נערה שנאנסה, ונעבור לדין מפותה.
דף לט ע”א
- רבא הסתפק האם יש בגר בקבר.
- הוא אמינא: הספק האם האב יורש או בנה יורש.
- דחיה: לא ייתכן שנערה תמות לפני שתתבגר, ויהיה לה בן.
- מסקנה: הספק האם האב מקבל קנס כאשר מתה [מילתא דפשיטא לאביי].
- אנס נערה והתארסה: הקנס לאביה.
- אנס נערה ונישאת או בגרה – הקנס לעצמה.
- משנה: הבדלים בין אונס למפתה:
- מפתה נותן בושת פגם וקנס, ואונס מוסיף גם צער.
- אונס נותן את הקנס מיד, ואח”כ חייב לכנוס, ומפתה נותן רק אם לא ירצה אביה לתת לו לכנוס.
- אונס חייב לכנוס אפילו אם היא בעלת מום. [מלבד במקרה שאסורה עליו], ופתה אינו חייב לכנוס.
- לדעת רבי שמעון בן יהודה – אונס אינו משלם צער, מפני שסופה להצטער תחת בעלה.
דף לט ע”ב
- אך דעת חכמים [תנא דמשנתנו] – שאינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון. וברצון ההנאה גוברת על הצער.
- מפתה משלם את הקנס כאשר אביה מסרב לתת לו לכנוס. אבל בושת ופגם נותן מיד.
- אונס ומפתה – בין היא [‘ולו תהיה’ – מדעתה] ובין אביה יכולים לעכב.
- אביי: שלא יהיה חוטא נשכר.
- רבא: קל וחומר ממפתה שעבר רק על דעת אביה.
- אונס שכנס, ואח”כ אשתו תובעת גירושין:
- לדעת תנא קמא: אין לה כתובה. ‘יצא כסף קנסה בכתובתה’. [וכאן אין טעם לתקן שלא תהא קלה בעיניו להוציאה כיון שאינו יכול לגרשה מדעתו].
- לדעת רבי יוסי בר”י: יש לה כתובה מנה. [כדי שלא יצער אותה עד שתתבע גירושין].
- מפתה אינו חייב לשאת – ‘מהר ימהרנה’ – מדעתו.
- מדוע במי שאנס נערה האסורה לו אין אומרים ‘עשה דוחה לא תעשה’? מאחר שאם היא אינה רוצה אין כאן עשה כלל.
מושגים שלמדנו בדף זה:
- יש בגר בקבר.
- שומר פתאים ה’.
- אין בין נערות לבגרות אלא ששה חודשים.
- נישואין מוציאים מרשות אב.
- אונס שותה בעציצו.
- אינה דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון.
- לא יהיה חוטא נשכר.
- טעם תקנת כתובה – שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.
- עשה דוחה לא תעשה.