כתובות דף מ

תמצית נושאי הלימוד בדף זה

היום נמשיך בדיני אונס ומפתה ותשלומי בושת

דף מ ע”א

• משנה:
  • רבי אליעזר: יתומה, ומי שהתארסה והתגרשה – אונס חייב, ומפתה פטור.
• רב יוחנן: רבי אליעזר כדעת רבי עקיבא, שנערה שהתגרשה דינה כיתומה בחיי האב, וקנסה לעצמה.
• משנה:
  • בושת: לפי המבייש והמתבייש.
  • קנס: קבוע לכל אדם.
• מניין לומדים שצריך לשלם בושת בנפרד?
  • רב זירא: יאמרו בעל בת מלכים ובעל אישה פשוטה ישלם אותו מחיר? או כשאחד בא כדרכה ואחד שלא כדרכה וכי ישלמו אותו מחיר?

דף מ ע”ב

• דחיית אביי: בדין שלושים של עבד רואים שאיו חילוק.
• אביי: ‘תחת אשר עינה’ – מכלל שיש עוד תשלומים על בושת ופגם.
• רבא: ונתן לאבי הנערה השוכב עמה’ – התשלום הוא עבור הנאת שכיבה ולא על בושת ופגם.
• ומניין שלאביה:
  • ‘בנעוריה בית אביה’ – כל שבח נעורים לאביה.
  • דחיה: פסוק זה עוסק בהפרת נדרים. [וממונא מאיסורא וקנסא לא ילפינן]
  • מסקנה – סברא, דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין.
• משנה:
  • כל מקום שיש מכר אין קנס.
  • כל מקום שיש קנס – אין מכר.
  • בוגרת – לא מכר ולא קנס.
• זו דעת ר”מ, [‘ולו תהיה לאישה’ – במהוה עצמה הכתוב מדבר] אבל לחכמים, יש לה קנס מגיל שלש. [‘ונתן לאבי הנער’ אילו קטנה במשמע].
• רב שימי בר אשי, בשם ריש לקיש: מוציא שם רע על קטנה פטור, כיון שכתוב ‘נערה’ מלא, ולא קטנה.

מושגים שלמדנו בדף זה:

• כל מקום שכתבה תורה קנס – הסכום קבוע לכל אדם.
• כל שבח נעורים לאביה.