תמצית נושאי הלימוד בדף זה
היום נעסוק בזכויות האב והאחים במעשי ידיה וכתובתה של הנערה
דף מג ע”א
- בת הנזונית מן האחים, האם מעשי ידיה שלהם:
- רב ששת: מעשה ידיה שלהם – וראיה מאלמנה.
- רבי אבינא: בתו עדיפא מאלמנתו. [לעניין הרווחה, ולא לעניין זילותא].
- רב יוסף: מוכיח ממשנתנו שלאחר מות האב מעשי ידיה שלה.
- רב כהנא: מוכח מהתורה שמעשי ידיה שלה – והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם – אותם ולא את הבת. [ורב חנינא חולק: פסוק זה עוסק בחבלות].
- חבלת הבת – לעצמה. ואם פצעה בפניה – לאביה.
דף מג ע”ב
- מסקנת הסוגיא: רב ושמואל פסקו שמעשי ידיה לעצמה. וכן הלכה.
- משנה:
- כתובת הנערה מהאירוסין – לאביה.
- ומהנישואין:
- לדעת ת”ק: לעצמה.
- ולדעת רבי יהודה: כתובה שנכתבה בשעת האירוסין לאביה. ובשעת הנישואין לעצמה.
- אישה שהתאלמנה פעמיים – לדעת רבי דינה כקטלנית.
- טעמו של רבי יהודה: כיון שהכתובה נכתבה ברשות האב – זכה בה האב. [ולכן אם בגרה ונישאת – כתובתה לעצמה].
- ממתי חל שיעבוד הכתובה:
- רב הונא: מנה ומאתיים מהאירוסין, ותוספת מהנישואין.
- רב אסי: הכל מהנישואין.
- שתי כתובות – יכולה לגבות איזו מהן שתרצה, אך רק אחת מהן. ואם כתב ‘ואוסיפית לך’ – גובה את שתיהן.
מושגים שלמדנו בדף זה:
- אין אדם מוריש זכות שיש לו בביתו לבנו.
- קטלנית.