כתובות דף יג

דף יג עמוד א

• משנה: “היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את”:
• רבן גמליאל ור”א: נאמנת.
• רבי יוחנן: מקבלת מאתיים. [כרבי מאיר – שמוכת עץ כתובתה מאתיים, וסבר – כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה. וקמ”ל שנאמנת אע”פ שאין לה מיגו]
• רבי אלעזר: מקבלת מנה. [כרבנן – מוכת עץ כתובתה מנה. וסבר – כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כתובה]
• רבי יהושע: אינה נאמנת.
• רבי יוחנן: ומקבלת מנה. [כנ”ל, לפי שכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה].
• רבי אלעזר: אינה מקבלת כלום. [כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כתובה]. 
• משנה:  ראוה מדברת עם אחד, ואמרה שהוא כשר. או שראוה מעוברת ואמרה שהעובר כשר:
• רבן גמליאל: נאמנת. 
• רבי יהושע: אינה נאמנת.
• מאי מדברת?
• זעירי: נסתרה. [וברישא קמ”ל שגם במדברת אסר רבי יהושע, ואע”פ שאין אוסרים על היחוד – מעלה עשו ביוחסי כהונה לאסור, ובסיפא קמ”ל שגם במעוברת התיר ר”ג]. 
• רב אסי: נבעלה.[וחדא להכשיר בה, וחדא להכשיר בבתה].
• מלקין על היחוד (מכת מרדות) ואין אוסרין על היחוד (אשה על בעלה בשביל יחוד בעלמא).

דף יג עמוד ב

• קושיות מברייתות כנגד רב אסי:
• ‘נכנסה לסתר או לחורבה’. [ומתרץ רב אסי: בשני המקרים מדובר כשנבעלה, אלא שבסתר רוב כשרים, ובחורבה רוב פסולים].
• ‘זו עדות שהאשה כשרה לה, ורבי יהושע אומר אינה נאמנת’, ונחלקו שם בין במדברת  ובין במעוברת.
• שבויה – ודאי נבעלה, שהגויים פרוצים בעריות.
• נסתרה – קרוב לודאי שנבעלה, שאין אפוטרופוס לעריות. [ולכן אין לה מיגו].
• רבי יהושע בן לוי: לדברי המכשיר – מכשיר אפילו ברוב פסולים. ולדברי הפוסל – פוסל אפילו ברוב כשרים.
• מה דינו של הולד לכהונה:
• רבי יוחנן: המכשיר – מכשיר בבתה. והפוסל – פוסל בבתה.
• רבי אלעזר: גם לדברי המכשיר – הבת פסולה לכהונה. [כיון שאין לה חזקת כשרות, וחזקת האם אינה מועילה לבת]
• עשרה כוהנים עומדים ופירש אחד מהם ובעל – הולד שתוקי (היינו שמשתיקין אותו מדין כהונה, שלא יעבוד עבודה ולא יאכל תרומה). כיון שלכהונה צריך ‘זרעו מיוחס אחריו’.