תמצית נושאי הלימוד בדף זה
היום נסיים את סוגיית קיום שטרות, ונחזור לעסוק בדין ‘הפה שאסר’, ו’שויא אנפשיה חתיכא דאיסורא’.
דף כב ע”א
- רב אבא בשם רב: שלשה שישבו לקיים שטר, ויצא ערעור על אחד מהם, כל זמן שלא חתמו איתו יכולים השניים להעיד לטובתו. אך לא לאחר מכן.
- מדובר בערעור לפסול אותו בגזלנות, והעדים מעידים שעשה תשובה.
- רבי זירא: שלשה שישבו לקיים שטר, ומת אחד לפני שקיימוהו – צריכים לציין זאת בקיום השטר.
- רב נחמן בר יצחק: אם מצויים שהשטר נעשה בפני בי”ד חשוב – אין צורך ביותר מכך.
- משנה: אמרה אשת איש הייתי והתגרשתי, או נשביתי וטהורה אני: אם אין עדים נאמנת, מדין ‘הפה שאסר’.
- מקור דין ‘הפה שאסר’: מסברא – ‘הוא אסר הוא שרי’.
- רב הונא בשם רב: האב נאמן להעיד שקידש את ביתו, והרי היא אסורה לכל העולם. -‘את ביתי נתתי לאיש’.
- רבי יונה: יבם שהוציא שם רע, אינו חייב בקנס. – ‘לאיש הזה’.
- רב הונא: אשה שאמרה ‘אשת איש אני’, וחזרה ואמרה ‘פנויה אני’ – שויא אנפשא חתיכא דאיסורא’ ואינה נאמנת. אך אם נתנה אמתלה לדבריה – נאמנת.
- רב: וכן הדין האשה שאמרה ‘טמאה אני’, וחזרה ואמרה ‘טהורה אני’ שאפ נתנה אמתלא לדבריה נאמנת.
דף כב ע”ב
- אשת איש, שיש שנים שאומרים שבעלה מת או התגרשה, ושנים אומרים שלא מת או התגרשה:
- תנא קמא: לא תנשא, ואם נישאת לא תצא.
- רב ששת: רק אם נישאת לאחד מעדיה, וטוענת ברי. שאם לא כן – חייבת אשם תלוי.
- רבי מנחם ברבי יוסי: גם אם נישאת תצא. [ובתנאי שנישאת לאחר שבאו העדים].
- רבי יוחנן: בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת – אם נישאת לא תצא. אך שנים אומרים התגרשה ושנים אומרים לא התגרשה – אם נישאת תצא.
- אביי: רבי יוחנן מדבר בעד אחד כנגד עד אחד, שלמיתה האמינוהו כתרי. לכתחילה לא תנשא משום ‘הסר ממך עקשות פה’.
- רבא: מדובר בתרי ותרי, ובמיתה נאמנת כיון שאינה יכולה להכחיש אם יבוא בעלה. משא”כ בגירושין יכולה להכחישו ואינה נאמנת. [ואע”פ שאין אישה מעיזה פניה בפני בעלה, אם עדים מסיעים לה – מעיזה].
- רב אסי: מדובר בתרי ותרי, שאומרים ‘עכשיו מת’, ‘עכשיו התגרשה’. ובמיתה שאי אפשר להוכיח אם נטרף או טבע – לא תצא. אך בגירושין שיכולה להציג את הגט – תצא.
מושגים שלמדנו היום:
- הפה שאסר הוא הפה שהתיר – סברא היא.
- האב נאמן לאסור את ביתו.
- שויא אנפשא חתיכא דאיסורא.
- אמתלא.
- אשם תלוי.
- מקום שהאמינו לעד אחד הרי הוא כשנים.
- הסר ממך עקשות פה.
- אין אישה מעיזה פניה בפני בעלה.
- רב אבא בשם רב: שלשה שישבו לקיים שטר, ויצא ערעור על אחד מהם, כל זמן שלא חתמו איתו יכולים השניים להעיד לטובתו. אך לא לאחר מכן.
- מדובר בערעור לפסול אותו בגזלנות, והעדים מעידים שעשה תשובה.
- רבי זירא: שלשה שישבו לקיים שטר, ומת אחד לפני שקיימוהו – צריכים לציין זאת בקיום השטר.
- רב נחמן בר יצחק: אם מצויים שהשטר נעשה בפני בי”ד חשוב – אין צורך ביותר מכך.
- משנה: אמרה אשת איש הייתי והתגרשתי, או נשביתי וטהורה אני: אם אין עדים נאמנת, מדין ‘הפה שאסר’.
- מקור דין ‘הפה שאסר’: מסברא – ‘הוא אסר הוא שרי’.
- רב הונא בשם רב: האב נאמן להעיד שקידש את ביתו, והרי היא אסורה לכל העולם. -‘את ביתי נתתי לאיש’.
- רבי יונה: יבם שהוציא שם רע, אינו חייב בקנס. – ‘לאיש הזה’.
- רב הונא: אשה שאמרה ‘אשת איש אני’, וחזרה ואמרה ‘פנויה אני’ – שויא אנפשא חתיכא דאיסורא’ ואינה נאמנת. אך אם נתנה אמתלה לדבריה – נאמנת.
- רב: וכן הדין האשה שאמרה ‘טמאה אני’, וחזרה ואמרה ‘טהורה אני’ שאפ נתנה אמתלא לדבריה נאמנת.
דף כב ע”ב
- אשת איש, שיש שנים שאומרים שבעלה מת או התגרשה, ושנים אומרים שלא מת או התגרשה:
- תנא קמא: לא תנשא, ואם נישאת לא תצא.
- רב ששת: רק אם נישאת לאחד מעדיה, וטוענת ברי. שאם לא כן – חייבת אשם תלוי.
- רבי מנחם ברבי יוסי: גם אם נישאת תצא. [ובתנאי שנישאת לאחר שבאו העדים].
- רבי יוחנן: בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת – אם נישאת לא תצא. אך שנים אומרים התגרשה ושנים אומרים לא התגרשה – אם נישאת תצא.
- אביי: רבי יוחנן מדבר בעד אחד כנגד עד אחד, שלמיתה האמינוהו כתרי. לכתחילה לא תנשא משום ‘הסר ממך עקשות פה’.
- רבא: מדובר בתרי ותרי, ובמיתה נאמנת כיון שאינה יכולה להכחיש אם יבוא בעלה. משא”כ בגירושין יכולה להכחישו ואינה נאמנת. [ואע”פ שאין אישה מעיזה פניה בפני בעלה, אם עדים מסיעים לה – מעיזה].
- רב אסי: מדובר בתרי ותרי, שאומרים ‘עכשיו מת’, ‘עכשיו התגרשה’. ובמיתה שאי אפשר להוכיח אם נטרף או טבע – לא תצא. אך בגירושין שיכולה להציג את הגט – תצא.
מושגים שלמדנו היום:
- הפה שאסר הוא הפה שהתיר – סברא היא.
- האב נאמן לאסור את ביתו.
- שויא אנפשא חתיכא דאיסורא.
- אמתלא.
- אשם תלוי.
- מקום שהאמינו לעד אחד הרי הוא כשנים.
- הסר ממך עקשות פה.
- אין אישה מעיזה פניה בפני בעלה.