תמצית נושאי הלימוד בדף זה
היום נעסוק בדיני הזמה, הכחשה, קיום שטרות, עדות על פי הזיכרון, וטומאת מת.
דף כ ע”א
- שני עדים שבאו לקיים את חתימתן של שניים אחרים שמתו, ואומרים שהיו פסולי עדות:
- אם אין כתב ידם יוצא ממקום אחר: נאמנים. [הפה שאסר].
- אם כתב ידם יוצא ממקום אחר:
- רב ששת: אינם נאמנים. הכחשה תחילת הזמה, ואי אפשר לקבל עדות שלא בפני בעל דין.
- רב נחמן: הוי כתרי ותרי. הכחשה אינה צריכה להיות בפני העדים.
- רב אשי: בר שטיא מכר קרקע, שנים אומרים שהיה שוטה, ושניים שהיה בריא:
- נכסים שהיו בחזקת אביו: נשארים בחזקתו.
- נכסים שקנה בעצמו: בחזקת הקונה.
- רבי אבהו: הזמה שלא בפני העדים מועילה כהכחשה.
- קיום שטר על ידי השוואת חתימות:
- רב אסי: משטר שיצא עליו ערעור והוחזק בבי”ד.
- נהרדעי: מכתובה, ומשטרי קניין שדות שיש להם חזקה.
- רב שימי בר אשי: ובתנאי שהשטר אינו ביד התובע. [ולהעתקה – אין חוששים].
- עדות על פי שטר:
- רב הונא: אפשר להעיד בתנאי שזוכר את העדות מעצמו.
- רבי יוחנן: אפשר להעיד גם אם נזכר על ידי השטר.
- רבה (על פי רב יוחנן הנ”ל): שנים שיודעים עדות יכולים להזכיר אחד לחברו.
- האם בעל הדין עצמו יכול להזכיר לעד:
- רב חביבא: כן.
- רב אשי: לא.
- הלכה: כרב אשי, למעט עם העד ת”ח.
דף כ ע”ב
- האם חוששים לטומאת מת בתל עפר:
- קרובות לעיר או לדרך: בין חדשות ובין ישנות טמאות.
- רבי מאיר: עד 50 אמה.
- רבי יהודה: כל שאין קרובה ממנה.
- רחוקות מהעיר או הדרך:
- חדשות: טהורות.
- ישנות: טמאות.
- רבי מאיר: עד ששים שנה.
- רבי יהודה: כל זמן שיש מי שזוכר שנצברה.
- רב זירא: בסתם עיר או דרך – טהור. שאין מחזיקים טומאה בארץ ישראל. ומדובר בעיר הסמוכה לבית הקברות או בדרך לבית הקברות. והטעם – כיון שנשים קוברות שם את נפליהם.
- רב חיסדא: מדברי רבי מאיר לומדים שאדם זוכר עדות עד שישים שנה.
- מסקנת הגמרא: בדבר שמוטל עליו לזכור, יכול לזכור אפילו יותר מכך.
מושגים שלמדנו היום:
- הכחשת תחילת הזמה.
- אין מעידים אלא בפני בעל דין.
- תרי ותרי – העמד ממון בחזקתו.
- עדות מפיהם ולא מפי כתבם.
- אין מחזיקים טומאה בארץ ישראל.
- מילתא דרמיא עליה דאיניש – מדכר דכיר לה.