asafeshkol
תמצית נושאי הלימוד בדף זה
היום נעבור מסוגיית ‘הפה שאסר’, לדיני שטרות.
דף יט ע”א
- חזקה על המלווה שלא יחתים פסולי עדות בשטר.
- חזקה אין העדים חותמים על השטר אלא אם כן נעשה בגדול.
- מותר לעדים לחתום על עדות שקר במקום שיש סכנת נפשות.
- מחלוקת רבי מאיר ורבנן האם האם נאמנים לפסול את השטר בטענת ‘אנוסים היינו’, תלויה בשאלה האם מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו או לא.
- רב פסק כרבי מאיר – שאין צריך לקיימו. ורב נחמן פסק כרבנן.
- רב: האומר ‘שטר אמנה הוא זה’ אינו נאמן.
- הבנת רבא: עדים שאמרו ‘שטר אמנה הוא זה’, אינם נאמנים אפילו אם כתב ידם יוצא ממקום אחר, כיון שמודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו.
- הבנת אביי: מלוה שאמר ‘שטר אמנה הוא זה’ אינו נאמן, במקרה שהוא עצמו בעל חוב. מדרב נחמן.
- הבנת רב אשי: העדים לא נאמנים, כיון שאסור להשהות שטר אמנה.
דף יט ע”ב
- אל תשכן באהליך עוולה:
- ריב”ל: אסור להחזיק שטר פרוע, שטר אמנה, ושטר פסים משום ‘אל תשכן באהליך עוולה’.
- מערבא: מותר להשהות שטר פרוע בשביל ‘פשיטי דספרא’.
- רבי אמי: אסור להשהות ספר שאינו מוגה יותר משלשים יום משום ‘אל תשכן באהליך עוולה’.
- עדים שאמרו על השטר ‘אמנה הוא’ אינם נאמנים כנ”ל, אך אם אמרו שהמתחייב מסר מודעה:
- לרב נחמן: אינם נאמנים.
- ולדעת מר בר רב אשי: נאמנים. משום שמודעה ניתנה להיכתב.
- רב נחמן: אם טענו שהיה תנאי בשטר – נאמנים. ‘תנאי מילתא אחריתא’.
- עד אחד אומר תנאי ואחד אומר אינו תנאי:
- רב פפא: אינו נאמן, כיון שהשטר מתקיים על פי שנים.
- רב הונא בריה דרב יהושע: אין כאן קיום לשטר. דתנאי מילתא אחריתא. (וכן הלכה).
מושגים שלמדנו היום:
- חזקה אין העדים חותמים על השטר אלא אם כן נעשה בגדול.
- פיקוח נפש דוחה כל התורה חוץ מג’ עבירות.
- מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו.
- שיעבודא דרבי נתן.
- אל תשכן באהליך עוולה: שטר פרוע אסור להשהותו, ספר שאינו מוגה אסור להשהותו.
- מודעה ניתנה להיכתב.
- תנאי מלתא אחריתא.