תמצית נושאי הלימוד בדף זה
נתחיל בשמחת חתן וכלה, ומשם לסוגיית הפה שאסר הוא הפה שהתיר
דף יז עמוד א
- כיצד מרקדין לפני הכלה?
- בית שמאי: כלה כמות שהיא, מדבר שקר תרחק.
- בית הלל: כלה נאה וחסודה. לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.
- רבי יהודה בר אילעאי היה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר כלה נאה וחסודה.
- רב אחא: מותר לרקוד עם הכלה על כתפיו, ובלבד שאין שום חשש הרהור.
- רב יונתן: מותר להביט בפני הכלה כדי לחבבה על בעלה. (ואין הלכה כן).
- מעבירין את המת מלפני כלה, וזה וזה מלפני מלך ישראל.
- מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.
- מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. כשאין עמו כדי צרכו.
- מאן דקרי ותני:
- רב: תריסר (או תליסר) אלפי גברי ו(מינייהו)שיתא אלפי שיפורי.
- עולא: דחייצי גברי מאבולא עד סיכרא.
- רב ששת/רב יוחנן: ששים ריבוא.
- מאן דמתני: אין לו שיעור.
דף יז עמוד ב
- הינומא:
- רב פפא: תנורא דאסא.
- רב יוחנן: קריתא דמנמנמא כלה.
- מנהגי חופה בבבל:
- בתולה: חפיפת ראש החכמים בשמן.
- אלמנה: מקפידים שלא יחלקו קליות.
- האומר ‘שדה זו שלך הייתה ולקחתיה ממך’ ויש עדים שהייתה של התובע:
- החזיק שלש שנים בפניו: נאמן.
- החזיק שלא בפניו:
- כשברח מחמת ממון: הוי חזקה, מחאה שלא בפני הוי מחאה.
- כשברח מחמת נפשות: לא הןי חזקה.
- בשעת חרום: לא הוי חזקה.
- המחזיק בנכסי קטן אפילו החזיק שלוש שנים – אינה חזקה, ואפילו לאחר שגדל והמשיך המחזיק לשבת שם כמה שנים – אינה חזקה.
מושגים שלמדנו היום:
- לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.
- מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.
- מבטלים תלמוד תורה להכנסת כלה ולווית המת.
- חזקת שלש שנים בקרקע.
- אין מחזיקים בנכסי קטן.
- מחאה של בפניו הויא מחאה.